פסק-דין בתיק גז"ז 49485-10-12

1.       לפניי ערעור על החלטת ועדה רפואית לערר מכוח חוק לפיצוי נפגעי גזזת, מיום 5/8/2012.

2.         אלה נימוקי הערעור:

א.        המערערת הוכרה כנפגעת גזזת. וועדה רפואית מיום 1/9/2010 קבעה נכות בשיעור 24%.          

ב.         ועדה לערערים מיום 29/12/2010 קבעה נכות בשיעור 36%.

ג.         במסגרת פסק דין בהסכמה, הוחזר העניין לוועדה לקבלת התייחסות מנומקת לחוו"ד ד"ר גולדברגר (להלן - פסק הדין הראשון).

ד.         הוועדה התכנסה ביום 5/6/2011 והחליטה להותיר את אחוזי הנכות כל כנם.

ה.        במסגרת פסק דין בהסכמה (להלן - פסק הדין השני) הוסכם להחזיר לוועדה לצורך התייחסות לחוו"ד ד"ר גולדברגר.

ו.         הועדה דנה ביום 15/1/2012 וקבעה שיש להותיר את  אחוזי הנכות על כנם.

ז.         במסגרת פסק דין (להלן - פסק הדין השלישי), נקבע שהתיק יוחזר לועדה על מנת שתתייחס לחוות דעת ד"ר גולדברגר, כפי שנקבע בפסק הדין השני.

ח.        הועדה התכנסה ביום 5/8/2012 וקבעה שיש להותיר ת אחוזי הנכות על כנם.

ט.        לטענת המערערת בתיק שבפניי, בהחלטת הועדה מיום 5/8/2012 נפלו פגמים, הוועדה לא נתנה משקל ראוי לחוו"ד ד"ר גולדברגר. הוועדה לא נימקה מדוע קבעה אחוזי נכות שונים מאלה שנקבעו על ידו.

            הוועדה התעלמה מהתעוד הפסיכיאטרי שעמד בפניה ומהיותה של המערערת מטופלת פסיכיאטרית.

3.         להלן תגובת המדינה:

א.        הוועדה פעלה על פי דין, ביצעה בדיקה מקיפה ומקצועית , נימקה החלטתה והתייחסה לחוות דעת ד"ר גולדברגר.

ב.         הועדה התייחסה באופן מפורט לבדיקה שנערכה על ידי ד"ר צ'ינצינסקי.

ג.         הועדה יישמה כראוי את סעיף הליקוי ונימקה החלטתה.

4.         לאחר עיון בטענת הצדדים ובחומר שבתיק, להלן פסק הדין.

5.         התיק הוחזר לוועדה לערערים שלוש פעמים מכוח פסק דין. בכל פעם הוחזר בהסכמה, עקב טעויות שנפלו בפרוטוקול הוועדה ביחס לבחינת המצב הנפשי של המערערת.

6.         מטעם זה, יש לבחון ביתר הקפדה את החלטת הועדה נשוא הערעור, ולוודא שעולה בקנה אחד עם הנדרש בחוק ובפסיקה.